החלטה בתיק בש"פ 7856/05

           בפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ר' רונן) אשר הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

1.        ביום 30.6.05 הוגש כנגד העורר ושניים נוספים כתב אישום. על פי כתב האישום, לשלושת הנאשמים נודע כי אדם בשם מוניב (להלן: המנוח) נוהג להפקיד בבנק הנמצא ברמלה פידיון יומי שמתקבל בחנות בה הוא הועסק כמנהל חשבונות. בכתב האישום נטען כי שלושת הנאשמים קשרו לרצוח ולשדוד את המנוח בעת שהוא מתכונן לבצע את ההפקדה האמורה. כתב האישום ממשיך ומתאר את ארוע הרצח עצמו ויצוין כי העובדות הנטענות בו מקורן בעיקר בהודעותיהם של שני שוטרים סמויים אשר היו במקרה בסמוך למקום הארוע וראו את הארוע מתרחש במרחק קצר מהם. על פי הודעות השוטרים הסמויים, המנוח הגיע לזירת הארוע ברכבו, יצא ממנו, והחל לצעוד לכיוון הבנק. לפתע, כך נטען, התנפלו על המנוח שני אנשים, אחד מהם החל לדקור אותו (להלן: האיל) ואילו השני (להלן: פאיז) החזיק בו ודחף אותו לכיוונו של האיל. בשלב זה יצא אחד השוטרים הסמויים מהרכב והחל לנוע לכיוון הארוע בעוד השוטר השני מתחיל להתקדם בנהיגה באותו כיוון. השוטר שיצא מן הרכב מסר בהודעתו כי הוא ראה כיצד פאיז מוריד מהמנוח "ווסט" שהמנוח לבש ובו, ככל הנראה, היה אמור להיות טמון הכסף. בשלב זה, על פי הנטען, החלו האיל ופאיז לברוח והחל מרדף אחריהם. בכתב האישום נטען, כי פאיז נמלט לתוך בית עלמין שנמצא באזור ומספר דקות לאחר מכן אותר ונעצר. בסמוך לכך, נצפה האיל, על ידי שוטרים נוספים שהגיעו למקום, כשהוא יוצא מבית העלמין ועליו הווסט שהורד מגופו של המנוח. באותו רגע, כך נטען, עצר לידו רכב מסוג "אפלאוז" בצבע כהה והאיל נכנס לרכב במהירות והתיישב ליד הנהג. השוטרים שראו את ההתרחשות הזו החלו לנסוע אחרי רכב האפלאוז אולם הרכב התרחק במהירות מהמקום וחמק מהם. יחד עם זאת, מספר הרכב נרשם ובעליו - העורר - נעצר מאוחר יותר באותו יום. יצוין, כי המנוח נפטר מפצעיו זמן קצר לאחר הארוע. בכתב האישום נטען, איפוא, כי שלושת הנאשמים קשרו קשר במסגרתו היו אמורים האיל ופאיז לבצע את השוד והרצח ואילו חלקו של העורר בקשר היה לשמש כנהג מכונית המילוט. לפיכך, בכתב האישום שהוגש הואשמו האיל ופאיז בביצוע שוד מזוין ורצח וכל השלושה הואשמו בקשירת קשר לביצוע פשע. העורר הואשם בסיוע לשוד מזוין ובסיוע לרצח. 

2.        עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה את מעצרם עד תום ההליכים של שלושת הנאשמים. המדינה טענה כי בעניינם של כל השלושה מתקיימות ראיות לכאורה וכי לנוכח העבירות החמורות שבוצעו אין ספק כי נשקפת מהם מסוכנות. בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי הסכים בא-כוחו של האיל למעצרו של מרשו ועל כן, הורה בית המשפט על מעצרו עד לתום ההליכים. לעומת זאת, סניגוריהם של פאיז והעורר חלקו על קיומן של ראיות לכאורה בעניינם ובא-כוחו של העורר חלק גם על קיומה של עילת המעצר בעניינו של העורר. בית המשפט המחוזי בחן את הראיות שהונחו בפניו וקבע כי הן לגבי פאיז והן לגבי העורר מתקיימות ראיות לכאורה המצדיקות את מעצרם. מכיוון שהערר שבפניי הוגש מטעם העורר בלבד, ועניינו של פאיז אינו בפניי, אפרט את הראיות לכאורה שמצא בית המשפט בעניינו של העורר בלבד. ראשית, ברכבו של העורר נמצאו כתמי דם אשר זוהו מאוחר יותר כדמו של המנוח. שנית, שני שוטרים ועד נוסף מסרו כי ראו את האיל נכנס למכונית שזוהתה כשייכת לעורר. כמו כן, השוטרים שהיו במקום מסרו בהודעותיהם כי מהאופן שבו נכנס האיל למכוניתו של העורר ניתן ללמוד כי היה תיאום מוקדם בין השניים ופגישתם במקום לא היתה מקרית. כן יש לציין כי על פי הודעות השוטרים, לאחר שנכנס האיל לרכב החל הרכב להתרחק במהירות מהמקום. מנגד, העורר הכחיש כי הסיע את האיל וטען כי רק עבר במקום ולא עצר. בית המשפט המחוזי בחן ראיות לכאורה אלה וקבע כי יש בהן כדי לקשור את העורר לעבירות המיוחסות לו שכן הן מעידות לכאורה על סיוע וקשר קודם בין הנאשמים. כן ציין בית המשפט כי הכחשתו של העורר כי הסיע את האיל במכוניתו וכן מחדלו לספק הסבר להמצאות דמו של המנוח ברכבו אף הם מחזקים את הראיות כנגדו. יצוין, כי בית המשפט לא נתן משקל להודעות שמסר מדובב שהוכנס לתאיהם של פאיז והאיל. זאת, משום שבאותם מקומות, על פי הודעת המדובב, בהם הוזכר שמו של העורר כשותף לקשר, היתה ההקלטה משובשת, ובית המשפט קבע כי בהעדר הקלטה של דברי האיל ופאיז, דברי המדובב ביחס לעורר הם בגדר עדות שמיעה שאינה קבילה.

           לאחר שמצא בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה ביחס לעורר הוא פנה לבחון את קיומה של עילת מעצר ובענין זה קבע כי העבירות המיוחסות לנאשמים משקפות מסוכנות גבוהה וכי קיימת עילת מעצר בעניינם. בית המשפט ציין גם כי לנוכח אופין האלים של העבירות, ותוצאתו הקשה של הארוע החמור שהתרחש, אין ניתן לשחרר את העורר לחלופת מעצר. על החלטה זו הוגש הערר שבפניי.

3.        בעררו טען בא-כוח העורר כי בכל הנוגע למרשו אין מתקיימות ראיות לכאורה במידה המצדיקה את מעצרו עד לתום ההליכים ולטענתו, בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספיק לחוסרים המשמעותיים הקיימים בחומר הראיות כנגד העורר. בא-כוח העורר טען כי מהודעות השוטרים עולה כי העורר עצמו לא נצפה בזירת הארוע בעת התרחשותו וכי מעורבותו החלה לכאורה אך ורק בשלב שלאחר ביצוע השוד והרצח. בנסיבות אלה, כך טען, אין ניתן לקשור את העורר כמסייע ושותף לקשר אלא לכל היותר כמסייע לאחר מעשה. בא-כוח העורר הוסיף וטען כי בהתחשב בחולשת הראיות בעניינו של העורר וכן בהתחשב בחלקו הקטן של העורר בביצוע העבירות לכאורה, אף לפי כתב האישום, לא מתקיימת בעניינו עילת מעצר. לפיכך, כך טען, יש לבחון בעניינו של העורר קיומה של חלופת מעצר. בדיון בפניי עמד בא-כוח העורר בהרחבה על הראיות השונות בתיק ועל הפירכות הקיימות בהן, לטענתו, בכל הנוגע לחשדות כנגד העורר. בא כוח העורר טען, כי מחומר הראיות עולה ספק ממשי ביחס לקשר של העורר לארוע וביחס למידת המודעות המוקדמת שלו לאופיו החמור של הארוע שהתרחש.

           מנגד, ביקשה באת-כוח המדינה לדחות את הערר. באת-כוח המדינה הדגישה את הראיות הקושרות את העורר למעשים המיוחסים לו ובין השאר ציינה את כתם הדם שנמצא במכוניתו, ואשר לא ניתן לו כל הסבר מצד העורר, וכן את הודעותיהם של השוטרים אשר ראו את האיל נכנס לרכבו של העורר. כן ציינה באת-כוח המדינה כי בהקלטות של השיחות שנערכו בין המדובב לפאיז הוזכר שמו של העורר אף כי אין ניתן לשמוע בהקלטה באיזה הקשר. לפיכך, אף אם מתעלמים מההודעות שמסר המדובב, עדיין קיימת התייחסות כלשהי לעורר בהקלטות. באת-כוח המדינה טענה כי הראיות הלכאוריות הקיימות קושרות את העורר למעשים המיוחסים לו ולנוכח חומרת הארוע אין ספק כי מתקיימת עילת מעצר.

4.        לאחר שעיינתי בבקשה ובראיות שהוצגו, ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות. אכן, כמותן ועוצמתן של הראיות הקיימות בעניינו של העורר הינה נמוכה יותר מאשר בעניינם של שני הנאשמים האחרים בפרשה ולכאורה, גם חלקו של העורר בתכנית העבריינית, המתוארת בכתב האישום, הינו קטן יותר. יחד עם זאת, צדק בית המשפט קמא בקביעתו, כי חומר הראיות עולה כדי ראיות לכאורה, במידה המצדיקה את מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. הראיות שהציגה המדינה מצביעות לכאורה על כך שהעורר אסף את האיל ליד בית העלמין ומילט אותו ממקום הארוע בעקבות תיאום מוקדם. העורר הכחיש כי הסיע את האיל ברכבו אולם, כפי שציין בית המשפט המחוזי, לענין זה יש "ראיות למכביר", ועיקרן הוא כתם הדם שנמצא ברכב והודעות השוטרים. הכחשתו הגורפת של העורר בענין זה מלמדת על ניסיונו של העורר להרחיק את עצמו מהארוע אולם, בנסיבות הענין, לנוכח הראיות הלכאוריות הקיימות, הכחשה זו מהווה חיזוק לחשדות כנגד העורר. בא-כוח העורר טען, כי גם אם הסיע העורר את האיל הרי שאין הדבר מהווה ראיה לקיומו של קשר מוקדם ולכל היותר מדובר בסיוע לאחר מעשה. אפשרות זו, גם אם קיימת, לא עלתה מפי העורר. יתרה מזו, השוטרים אשר ראו את המפגש בין האיל לעורר מסרו בהודעותיהם כי האיל עלה לרכב באופן מיידי ונראה היה שמדובר באיסוף מתואם ולא באיסוף מקרי. מסקנה לכאורית זו עולה גם מתיאורו של עד ראיה נוסף שהיה באזור ואשר בהודעתו במשטרה ציין כי ראה את האיל עושה סימון בידו למישהו שנמצא ברחוב להגיע אליו ואז הגיע רכב האפלאוז הכהה, שהתברר ששייך לעורר, והאיל נכנס לתוכו. ראיות אלה מעידות לכאורה על קיומו של תיאום וקשר מוקדם ולא על פגישה מקרית ברחוב. גם אם בשלב זה של ההליכים אין ניתן לדעת במדויק מה היו פרטי התכנית העבריינית, נראה לכאורה כי אכן התקיים תיאום מוקדם בין העורר להאיל, וכי הנאשמים קשרו לבצע את השוד הקטלני. בנסיבות אלה, אין טענת בא-כוח העורר בדבר ה"סיוע לאחר מעשה" נראית כעולה בקנה אחד עם חומר הראיות הלכאורי וטענה זו אף סותרת את הכחשתו הגורפת כאמור של העורר.

           הנה כי כן, משנמצא כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות את העורר למעשים המיוחסים לו, הרי שקמה בעניינו של העורר עילת מעצר בשל מסוכנותו. לנוכח המעשה החמור שבוצע, צדק בית המשפט קמא גם בקביעתו כי אין ניתן להפיג את המסוכנות הנשקפת ממי שהיה מעורב לכאורה בקשר ובסיוע למעשה האלים המתואר בכתב האישום על דרך של חלופת מעצר.

           אשר על כן, הערר נדחה.

           ניתנה היום, כ"א באב התשס"ה (26.8.2005).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: